כחול-לבן-אפור
סיפור שהיה באמת על פוליטיקה והסכמי שותפים
לאחרונה התבשרנו שניתן פסק דין במשפטן המסקרן של יש עתיד וחוסן לישראל. לא מדובר בקאמבק היסטורי של שתי השותפות לשעבר, אלא דווקא בסכסוך שנסב סביב עיצוב. אבל לפני שנחשוף את הזוכה במשפט, בואו נחזור לראשית הסיפור.
במסגרת האיחוד שהוביל להקמת כחול לבן, נוצר לבקשת המפלגה החדשה קו עיצובי, הנושא את שם המפלגה.
לאחר הפירוד המתוקשר, קיבלה חוסן לישראל את הזכות להשתמש במותג ובשם כחול לבן. לפיד ויעלון מיהרו להגיש תביעה, כדי למנוע מגנץ ומחברי מפלגתו להשתמש בתוצרים העיצוביים, ללא הסכמתם.
על פניו, מדובר בסוגיה פשוטה. פותחים את הסכם השותפות ובודקים מה סוכם בנוגע לסוגיה הזו. הבעיה היא שההסכם לא התייחס לנכסים העיצוביים, במקרה של פירוד. כתוצאה מכך, התגלגלה ההכרעה לפתחו של בית המשפט, שקבע שחוסן לישראל עושה שימוש סביר בתוצרים העיצוביים, אשר אינו מצריך את הסכמת יש עתיד.
ואיך כל זה קשור לעניינינו? אותו הדין חל גם על הסכם שותפות מסחרי.
בעלי עסקים ויזמים, אשר בוחרים לחבור באמצעות הקמת שותפות, אינם מחויבים לערוך הסכם שותפות. מאחר שבמקרים רבים מוקמת שותפות עם בני משפחה, חברים או קולגות, מסתפקים לעיתים הצדדים בתיאום ציפיות מינימלי, ללא עריכת הסכמים מקצועיים.
הבעיה היא שבהיעדר הסכם, כפופים השותפים לפקודה השותפויות, המבוססת על חוקים אנגליים בני למעלה מ-100 שנה, אשר אינם מותאמים לעולם העסקים המודרני. כך, למשל, מורה הפקודה שפירוק שותפות יתבצע באמצעות חלוקת נכסי השותפות. המשמעות המעשית של פעולה כזו היא סגירת העסק, שהינה, לרוב, האופציה הגרועה ביותר עבור השותפים.
מעבר לזה, כל הסדר שהוא בגדר ברירת מחדל ואינו מותאם לעסקה ספציפית לא יכול להתאים לכל השותפויות ולא מכסה את כל התרחישים אליהם כדאי להתייחס בהסכם שותפות.
עריכת הסכם מסודר מאפשרת לשותפים לסייג את ההסדרים, הזכויות והחובות שנקבעו בפקודת השותפויות, להתאים אותם לצרכיהם וכך לעצב את מערכת היחסים ביניהם כרצונם. מאחר שהסכם שותפות הוא הסכם מורכב, יש להקפיד שיתייחס לכל הנושאים העקרוניים, בהם מטרת השותפות ותחום פעילותה, חלוקת התפקידים ותחומי האחריות, חלוקת האחזקות והרווחים, מידת האחריות של השותפים ומה קורה במקרה של היפרדות.
שני האחרונים הינם בעלי חשיבות מכרעת. מאחר שבשותפות רגילה השותפים נושאים באחריות אישית בלתי מוגבלת לחובות השותפות, ביחד ולחוד עם השותפים האחרים, אי הגבלת מידת האחריות עלולה להוביל לכך ששותף ידרש לפרוע מכיסו הפרטי את חובות השותפות, עקב מעשה או מחדל של שותף אחר.
ובנוגע להסדרת ההיפרדות – בשונה מחברה, שותפות תמיד תתפרק, בסופו של דבר. לפי החוק, ישנו מגוון רחב של מצבים בהם שותפות מתפרקת – החל מהודעה של שותף, המספיקה כדי להוביל לפירוק ועד לפטירה או לפשיטת רגל של אחד השותפים. בהיעדר סעיפים הסותרים את ההסדרים הללו ומנגנונים המבטיחים יציבות, יכול כל אחד מהשותפים, מרצונו או שלא מרצונו, להביא לחיסולו של עסק שנבנה בעמל רב.
אחת השאלות המרכזיות בהקשר הזה היא איך נפרדים ומה קורה ביום שאחרי, כשיש להתייחס לכלל הנכסים המשותפים – החל מנכסי קניין רוחני ועד לבעלות על קו טלפון. וזה מחזיר אותנו לתחילת הסיפור. הסיבה לסכסוך בין חוסן לישראל ליש עתיד היא היעדר סעיף בהסכם השותפות אשר קובע מה יעלה בגורל התוצרים העיצוביים המשותפים, במקרה של פירוד.
יש לכם שאלה בנושא הסכמי שותפים? רוצים להתייעץ בכל נושא משפטי הנכלל תחת תחומי עיסוקינו? אתם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לסייע.
המידע המוצג במאמרינו הינו מידע כללי ואינו מיועד לספק מענה למקרה ספציפי. וכן, הגם שאנו עושים מאמצים לספק מידע מדויק ככל הניתן, אין באפשרותנו להבטיח כי המידע מלא ו/או עדכני ו/או מדויק. אין האמור במאמרים מהווה המלצה כלשהי או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.